שתף קטע נבחר

להוציא את הדת מצה"ל

התכנים הדתיים השתלטו על ההוויה הצה"לית. כיצד צריך להרגיש טירון צ'רקסי, דרוזי או נוצרי בטקס השבעה שכולו תמונת ראי יהודית של טקסי החיזבאללה?

שר הביטחון אהוד ברק זעם על חיילי שמשון שהניפו בטקס ההשבעה של חטיבתם כרזה: "לא מפנים את חומש". המעשה אכן חמור, אולם על שר הביטחון ועל הרמטכ"ל לבדוק תחילה את עצמם. הם אשמים בכך לא פחות מהחיילים ואולי יותר, ועליהם לערוך בדק בית בצבא.

 

במקרה הייתי בטקס הזה. בני היה בין החיילים שהושבעו באותו מעמד ברחבה חסרת החן של הכותל המערבי, בה הושבעתי גם אני לפני שנים רבות. אינני זוכר הרבה מהטקס ההוא שלי. אחרי מסע של ארוך וטירטורים שונים בקושי יכולתי לעמוד על רגלי, אבל זכור לי שהטקס היה פשוט וקצר, המעמד היה מרגש, והייתי גאה מאוד להיות חלק מצה"ל.

 

האירוע שנכחתי בו בשבוע שעבר, לעומת זאת, היה מבהיל. אין מילה אחרת לתאר אותו. אינני רוצה להכביר מילים על הברדק הצה"לי הרגיל, על כך שלא היו כיסאות ישיבה מסודרים ואנשים דחפו זה את זה כדי לראות את בניהם לרגע, ואפילו לא על הסגנון המשעמם של הנאומים. בגלל המהומה הכללית אפילו לא ראיתי את הכרזה שהונפה.

 

מה שהטריד אותי בעיקר היה התוכן הדתי המובהק. במהלך הטקס הקצר עלו על הבמה לא פחות משלושה אנשי דת, אם אינני טועה כולם רבנים צבאיים, קראו תפילות ופרקי תנ"ך ונשאו דברים על הבטחת הארץ לעם ישראל. 

 

כיצד צריך להרגיש טירון צ'רקסי, דרוזי או נוצרי (כן, יש כאלה, ולא מעטים) בטקס השבעה שנשמע כתמונת ראי יהודית של טקסי החיזבאללה? האם יוכלו אי פעם להרגיש שזה גם הצבא שלהם? האם יוכלו אי פעם להרגיש שהם חלק מן הציבור הזה שחובתו לשרת בצבא ולחוש נאמנות למדינה?

 

הבעיה עמוקה יותר מכך. המסר שהועבר בטקס, גם בגלוי ובעיקר במה שחשנו בין השורות, הוא שהצבא הוא זרוע של ההתנחלות. הרבנים, התפילות, השירים והתכנים היו כמעט לגמרי דתיים, ויש להניח שהטקס הוא שיקוף רגעי של האווירה גם מעבר לו במהלך השירות שאינו חשוף לעיני ההורים. לא ייפלא אם כן שחיילי שמשון הצעירים לא ראו במעשה שלהם משהו חריג. הם פשוט השתלבו באווירה הכללית. אפילו בני הצעיר, שלא גדל במאחז חומש, לא הבין על מה אני נזעק. "ככה זה בצבא", הוא אמר. "מה בדיוק הבעיה שלך"?

 

אינני יוצא כאן נגד הדת. אני סבור שהצבא צריך לאפשר ליהודים מאמינים את התנאים הטובים ביותר לשירות, כולל בתי כנסת ואוכל כשר, ולאלה הרוצים בכך גם הפרדה בין בנים ובנות במקומות שירותם. אני סבור גם שצריך לאפשר לחיילים מוסלמים מקומות מתאימים לתפילה, להקצות להם זמן להתפלל בעת פעילות צבאית ולאפשר להם תנאים לצום ברמדאן, ולחיילים נוצרים לקיים את מיסת חג המולד כהלכתה. אני תומך גם בהשבעה על ספר התנ"ך בתנאי שבני דתות אחרות ובני-בלי-דת יושבעו על ערכיהם ועל ספרי וסמלי אמונתם (כפי שאכן נעשה).

 

אולם הצבא כארגון אמור להיות נייטרלי ונטול דת. הוא צריך להיות מקום שבו כל מי שחי במדינה ירגיש בבית, בית שצריך להגן עליו כי טוב לחיות בו. לצערי באווירה הנוכחית מרגישים כך רק היהודים הדתיים.

 

על שר הביטחון ועל ראשי המערכת לבדוק לעומק את התהליך האיטי של שינוי אופי הצבא, לבחון מחדש את דרך שילובם של אנשי דת במערכת בכלל, ובטקסי השבעה בפרט, ולקבוע נוסח מחייב של טקסי ההשבעה שבו אפשר יהיה, אם מתעקשים על כך, להזכיר את האל, אולם להימנע באופן מוחלט מתכנים דתיים מובהקים. 

 

פרופ' דרור זאבי, המחלקה למזרח תיכון, אוניברסיטת בן גוריון

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
"לא מפנים את חומש" בכותל
צילום: מירי צחי, באדיבות "חומש תחילה"
מומלצים